חזרה לתפריט ראשי
ציורים אחרונים/ מסך מחשב לאורך כל הקריירה שלו, דוד פרומר שאף לשלב את התעניינותו במדעים, ארכיאולוגיה (ראה: "שיחזור" ו "דינוזאורים") מדעי הטבע ("זיקיות") וטכנולוגיה ("חלון", "תריס") – כאשר היצירה האמנותית היא מטאפורה למחקר מדעי ולהפך, המחקר המדעי כסמל ליצירה אמנותית. בשנתיים האחרונות לחייו, פרומר החל להתעניין באפשרויות שמציע המחשב. גישתו של פרומר למחשב הייתה שיטתית ביותר. מעולם לא היה לו מחשב. ולכן, יותר משהוא משתמש בטכניקת המחשב, מעניין אותו רעיון המחשב, כהסתכלות שונה על המציאות. גישתו שונה ופשוטה, ואולי משום כך יש בה כוח של רעיון מזוקק. כולנו מכירים את תוכנת ההפעלה "חלונות" של מיקרוסופט. פרומר תפס את השם כפשוטו: חלון שדרכו מתייחסים אל הנוף, כשם שבכל תולדות האמנות ידוע שמסגרת הציור, ואף צורת המלבן עצמה, מהווה מטאפורה לחלון. התחביר הפשוט הזה, בין שם התוכנה היומרני לבין האמת המקובלת באמנות, מהווה את הבסיס לציוריו האחרונים. בניגוד למקובל, "החלון" של פרומר, כלומר, המסגרת שדרכה נשקף הנוף, אינה תוספת מאוחרת מחומר אחר, אלא מצויר. הוא חלק מהציור, וצבעו אפור מתכתי כצבע מסגרת המסך. שם האמן מופיע לא כחתימה, אלא כלוגו במרכז המסגרת. כאילו הוא היצרן ולא הצייר. באמצעים פשוטים כאלו ובתוספת אייקונים, מקריים כביכול, המרחפים בנוף אך אינם חלק ממנו, פרומר מציג את הציור כמסך מחשב. המתבונן בציור אינו חווה את הנוף האשלייתי ישירות, אלא כשומר מסך. הנופים פסטוראליים כנופי השרון של ילדותו: תוואי של טרקטור באדמה בוצית, ענפי כותנה בפריחתם, שורת ברושים ועץ זית בלילה. בניגוד לציורי נוף קודמים שלו, אין פרומר חש מחויבות לצבעוניות ריאליסטית. כאן, השמיים יכולים להיות וורודים או צהובים, האדמה סגולה והעצים כחולים – קובלט או אולטרה מרין ישר מהשפופרת. למה? כי במחשב אפשר לשנות בקליק פשוט. בכך ניתן לראות רמיזה של פרומר כלפי האמנות המודרנית שבה חדל הנוף לבטא את המציאות, והפך להיות אמצעי הבעה של האמן: הצבעוניות הפוביסטית של גוגן, משיכות המכחול האקספרסיביות של ואן גוך, הזיקוק המסוגנן של מאטיס ומונדריאן, רק שכאן, כביכול, כל מה שעל האמן לעשות הוא קליק. בנוסף, יש כאן איזה מתח, דיאלקטיקה, בין נושא הציור הפסטוראלי, לבין הטכנולוגיה המודרנית. בין השדה התלת-מימדי, האשלייתי, הנמשך אל האופק, לבין האייקונים הגראפיים הצפים בחלל, כמו איזה אלמנט מסתורי מציור אחר. מתח זה מוסיף עניין ונופך הבעתי לציורים. סדרת "חלונות המחשב" אינה שלמה. דוד פרומר נפטר בטרם השלים אותה, והוא רק בן 56. אין לדעת לאן היו הציורים הבאים מובילים אותו, אך בדיעבד, נראה שבסדרה זו סגר פרומר את מעגל היצירה שלו. שכן, סדרה זו מכילה בתוכה את רוב האלמנטים שהקסימו אותו כל חייו: רעיונות מופשטים מול מימוש קונקרטי, ציור ריאליסטי ורעיון קונספטואלי, רגישות אמנותית מול מחקר מדעי, ומעל הכל, הקשר האלמנטרי, הריגשי, החווייתי שלו לנוף הישראלי. אותו הנוף שבו נולד וגדל, שעיצב את נשמתו, ושאליו הובא לקבורה, בין הברושים בפרדס, באדמת החמרה החומה אדומה, בבית הקברות של רמת הכובש, בלב השרון. חי קנפו
|