חזרה לתפריט ראשי

 

זיקיות

דוד פרומר: "זיקית זו חיה שיודעת להסתגל, להשתלב, להתאים את עצמה. וזה כושר הישרדות. להיות זיקית זו תכונה מאוד חיובית. הזיקית הולכת נורא לאט, אוכלת רק זבובים. כל אחד יכול לאכול אותה, ובכל זאת הדינוזאורים התקפלו והיא נשארה"

בראיון לשוש מיימון, 7 ימים, 14.5.1991

 


"מדי פעם, אפשר להבחין בזיקית המציצה מתוך סבך הרשת, ומדי פעם גם מתבהר מתוך הקווקוו המרצד והרוטט, שרטוט של משפט פיתגורס, כמעין ניסיון לתת סדר, או שיטה במבוך. השכנות של הזיקית למשפט פיתגורס יוצרת את הממד הקומי-אירוני, שהיה קיים בזמנו גם בציורי משחקי המחשב. לאיזה צד נוטה פרומר? לזיקית או לפיתגורס? לחמקמק והמשתנה או לסדר והארגון? בינתיים נראה שהוא מנסה לפעול בשני התחומים."

רותי רובין, חדשות,3.4.1988

 


"בתערוכתו הנוכחית מפתיע דוד פרומר בעבודות הרבה יותר "ציוריות", אך עדיין מצליח לקשור את הדברים אל המחשב והטלוויזיה, ומדבר על העברת הזיקית  דרך כל מיני חיישנים אלקטרוניים ודרך פילטרים של צגי מחשב. מלבד הזיקית המתפקדת כאן כרגיל כיצור מחליף צבעים שמתאים עצמו לסביבה, כוללת התערוכה עוד שני "אבני יסוד" כפי שקורא לזה פרומר: משפט פיתגורס ושרשרת של צורות גיאומטריות הצומחות ממנו. משפט פיתגורס הוא בשבילו יסוד נקי והגיוני. צורתו נוחה לשימוש ומאפשרת לפתח על גבי כל צלע של המשולש ריבוי וגטאטיבי הצומח בשרשראות אינסופיות, ועם זאת שומר תמיד על תכונותיו. בכך יש, אגב, הקבלה מסוימת לזיקית שמשנה את גווניה, אך שומרת על צורתה... הרבה אנרגיה זורמת בתמונותיו הגדושות משבצות, גלים, עיגולים קטנים דמויי כוכבים, או שמשות וקווים מרוסקים דמויי קרינה. נוצרת דינמיקה ציורית שממזגת אלמנטים שכלתניים מתחום הגיאומטריה, המדע והטבע עם אסתטיקה של צורות וגוונים.

בארבע תמונות יפהפיות בכחול עמוק ומחשמל, הציוריות מגיעה לשיאה והן קורנות אור פנימי, אווירה מסתורית ומשחקי כיסוי וגילוי. בשכבות הצבע הכחולות, שיוצרות מסך של הפשטה, חרוטים סימנים ומתחתן מבצבצות צורות עמומות. לעתים, אפשר לאתר בהן שוב את המשולש של פיתגורס שריבועים צומחים על צלעותיו, אך ההתרחקות מנוסחאות המחשבה לעבר ציור משוחרר ומופנם יותר מיטיבה עימן."

טליה רפפורט, דבר, 18.3.1988

 


"נוכחותו של יצור חי בתוך המבנים ההנדסיים מעמתת את הצורך לתאר דבר מה מהעולם האורגני עם העיסוק בדגמים מופשטים הקיימים לכשעצמם. ואכן, בחלק מהציורים הופכת הזיקית לגיבור מרכזי בעל הבעה ועוצמה, ובציורים אחרים היא נבלעת וכמעט איננה ניתנת לזיהוי. בדיון שלו בשפת הציור מצליח פרומר לשלב את היסוד הקוי ואת היסוד הצבעוני עד שהם הופכים לאחד, ובחלק  מהעבודות לערוך הפרדה מעניינת בין חשיפת התהליכים לבין התוצאה הסופית. "

דליה מנור, ידיעות אחרונות, 18.3.1988

 


פרומר יקירי

זו התערוכה הבוגרת ביותר שלך. עמוק, אפילו מיוסר. העצבים המוחיים וההצטלבויות האלקטרוניות – מתנקזים אל התמימות הראשונית ואל הרחמים העצמיים שלנו, של היצורים הזנוחים וחסרי האונים, של האדם, הזיקית, המנסים להתרגל ולהשתלב, אך נותרים כבהמות רכות, מפורקות מאימה חסרת הבנה מול התהליכים הטכנולוגיים חובקי חלל.

משחקי המחשב כבר לא יועילו להשכיח את הפחד. המציאות מתפרקת ללא תכנות קבוע מראש. רק תנוחות הגוף שלנו, כזיקית מאובנת, נשארת טבועה בביצה האלקטרונית (כמו הדינוזאורים המאובנים ביערות תקופת הקרבון)

אתה ראש גדול. אמן מרתק
 

בהערכה, אמנון ברזל, [מכתב אישי, אפריל 1988] ע

 


"הזיקית המופיעה בציורים אינה מוסיפה מורכבות תוכנית, אלא מהווה מעין פרשנות מילולית חיצונית... ארבע עבודות שהכחול שולט בהן משדרות, לדעתי, משהו שמעבר לאסתטי. יש בהן מרחב בעל אופי נוקטורני."

רפי לביא, העיר, 11.3.1988

 

חזרה לתפריט ראשי