|
|
דוד פרומר 1946-2003 דוד פרומר: אני עושה אמנות. אני ויתרתי על הרבה דברים בשביל לעשות אמנות. כל שינוי בחיים, שהיה על חשבון אמנות, לא קיבלתי. אני אמן, וזה מוחלט. זה הטעם לחיים. כשאומרים "דרך חיים" זה יוצא מילה גבוהה. להיות אמן זה סוג מסוים של חיפוש. כל הזמן להסתכל. כל הזמן לבדוק ולשפוט בסוף. אם עושים אמנות ברצינות, עם יכולת להיות רגיש ופתוח, עם יכולת לקלוט ויברציות, אז צומחת איזושהי פרשנות שהיא שלך, והיא אורגנית למקום. וזאת השייכות. לא הצהרה שאני שייך. מזה שאתה פה, ואתה מקשיב פה, אז אתה שייך. הולכים בדרך, מתמודדים עם מה שנתקלים בו, וממשיכים ללכת. הסקרנות זה שביל נהדר. סקרנות זו התכונה הכי חשובה שיכולה להיות. וזה, אני חושב, "להיות אמן" בסוף. מתוך ראיון לשוש מיימון, 7 ימים, 14.5.1991 |
|
|
|
